שום דבר לא חייב לקרוסכדי שמשהו יהיה חייב להשתנות.

אנחנו רגילים לחשוב ששינוי מגיע אחרי משבר. אחרי שמשהו נשבר, קורס, מתפוצץ. אבל רוב החיים לא נראים ככה. מחר לא יקרה אסון. העסק ימשיך. ואתם תמשיכו לדעת מה צריך לעשות. וזה בדיוק העניין.

המחיר של להישאר אותו דבר הוא שקט ואיטי. עוד פעולה שנדחית. עוד תגובה שחוזרת. עוד קצת תסכול. עוד הימנעות שמצטברת. והזהות הישנה מתחזקת עוד קצת, כי כל פעם שחוזרים לאותה תגובה, היא נהיית טבעית יותר.

החדשות הטובות: זה עובד גם בכיוון השני. כל פעם שבוחרים אחרת, גם זה מתחיל להפוך לטבעי.

שנה שעברה עם אותה רשימת משימות. אותה שיחה פנימית, באותו מקום. אותו ״בחודש הבא אני מתחיל״.

לפני שנה, מישהו כתב לעצמו: השנה אני מעלה מחיר, בונה צוות קטן ומפסיק לעבוד בלילות. היום הוא מסתכל על הרשימה. אף אחד מהשלושה לא קרה. וגם שום דבר רע לא קרה. העסק המשיך. היו חודשים טובים.

ובכל זאת, משהו כן קרה: עוד שנה שבה הוא התרגל להיות האדם שלא מעלה מחיר, שעושה הכל לבד, ושעובד בלילות. הזהות הישנה התחזקה עוד קצת.