לא להגיבמהבטן.

הוא הגיע לכנס, ופגש שם אנשים יזמים שרוצים לפרוץ ולהתקדם.

מה השתנה

מה שלקח איתו הוא בעיקר הפרקטיקה: הכלים. היום, הוא אומר, הוא יודע להגיב לסיטואציות טוב יותר, ולקבל את מה שקורה ביומיום כמו שהוא, ולא להגיב מהבטן.

היום

הוא מרגיש יותר מחובר לעצמו, מרגיש שכל מה שקורה לו הוא לטובתו, ושיש בדרך פחות חסמים מנטליים ורגשיים.

תוצאות וחוויות אישיות. אין בכך הבטחה לתוצאה זהה.

שני עקרונות נפגשים כאן. הראשון: בין מה שקרה לבין התגובה יש רגע, ובתוכו בחירה. בשפה הקבלית, הרגע הזה הוא המקום שבו אפשר להגיב כמו האור ולא כמו האגו.

השני: ״הכל לטובה״. לא כסיסמה שמכחישה קושי, אלא כעמדה שמאפשרת לעצור לפני שקובעים שמשהו ״רע״. וכשלא ממהרים לקבוע, קל יותר לא להגיב מהבטן.

בהודעה שנשלחת בכעס. בהחלטה שנעשית בדקה הראשונה. ביום שלם שנהרס בגלל רגע אחד.