הגבול שאתם מפחדים להציבעולה לכם יותר ממה שנראה.

במסגרת עשר הספירות, גבורה היא איכות הגבול, המשמעת והערך העצמי. היא באה אחרי חסד, הנתינה, ומאזנת אותו. נתינה בלי גבול הופכת להתרוקנות, ולפעמים גם לחוסר כבוד עצמי.

רוב האנשים לא נמנעים מגבולות כי הם לא יודעים שצריך. הם נמנעים כי הם מפחדים לאבד משהו: קשר, לקוח, אהבה, את הדימוי של ״האדם הנחמד״.

אבל לכל גבול שלא הוצב יש מחיר, והוא מצטבר לאט. עוד שעה שלא שילמו עליה. עוד בקשה שנענתה בכן. עוד ערב שהלך. זה לא קורס ביום אחד. זה פשוט מכרסם.

לענות להודעות עבודה בלילה. להגיד כן לבקשה שאין לה מקום. להרגיש אשמה בכל פעם שאומרים לא.

פרילנסר מסכים ללקוח ״רק לעוד תיקון קטן״. אחר כך לעוד אחד. אחר כך לשיחה ״קצרה״ ביום שישי. הפרויקט שתומחר לחודש לוקח שלושה. הוא לא אומר כלום, כי הלקוח נחמד ומשלם בזמן.

בסוף השנה הוא מגלה שעבד על חצי מהלקוחות שלו במחיר של שליש. ואין רגע אחד שבו זה ״קרס״. זה פשוט הצטבר.