שליטה היא לפעמיםפחד בתחפושת.

שליטה מרגישה כמו ביטחון. אם הכל עובר דרכי, שום דבר לא ייפול. אבל הרבה פעמים, מתחת לשליטה יושב פחד: שיטעו, שיאכזבו, שיראו שאנחנו לא הכרחיים.

במסגרת של עשר הספירות, הוד היא האיכות של אמון, ענווה ושחרור. לא ויתור על אחריות, אלא הבנה שלא כל דבר צריך לעבור דרכנו כדי שיהיה טוב.

השאלה היא לא אם לשלוט או לשחרר, אלא מה ההבדל בין אחריות לבין שליטה. אחריות מחזיקה את הכיוון. שליטה מחזיקה את כל הפרטים.

לתקן משימה שמישהו אחר כבר עשה. לבדוק שוב ושוב. להתקשות להיות בחופשה. לנהל גם את מה שאחרים אמורים לנהל בבית.

בעלת סטודיו גייסה עוזרת כדי לפנות לעצמה זמן. בשבוע הראשון היא עוברת על כל מה שהעוזרת עשתה ומתקנת. בשבוע השני היא עושה חלק מהמשימות בעצמה, ״כי ככה מהר יותר״. בחודש השלישי העוזרת מתוסכלת, והבעלים מספרת לעצמה שאי אפשר לסמוך על אף אחד.

המסקנה ״אי אפשר לסמוך״ נשמעת כמו ניסיון. אבל אולי היא בעיקר הגנה.