אתם המנהלים.לא הבעלים.

בשיעורים בקהילה עולה רעיון של שני עולמות: עולם ״האחוז האחד״, מה שאנחנו רואים, מודדים ומבינים; ועולם ״99 האחוזים״, כל מה שקורה מאחורי הקלעים ואנחנו לא רואים. בתפיסה הזאת, רוב מה שמביא תוצאה מתרחש במקום שאין לנו עליו שליטה.

מכאן יוצא משפט חד: אנחנו המנהלים, לא הבעלים. מנהל טוב עובד קשה, לוקח אחריות, מקבל החלטות. אבל הוא לא מתנהג כאילו כל החברה שלו.

וזה משנה את היחס להצלחה ולכסף. כשמנהל חושב שהוא הבעלים, הוא נופל לגאווה בימים טובים, לחרדה בימים רעים, ולקמצנות כי ״זה שלי״. כשהוא יודע שהוא מנהל, הוא יכול לעבוד במלוא הכוח, ולהחזיק את התוצאה ביד פתוחה.

״אני סגרתי, אני הבאתי, אני עשיתי״. או להפך: ״אם לא אעשה הכל לבד, הכל ייפול״. שני הצדדים של אותה טעות.

נניח כסף מחברת ביטוח שמגיע בדיוק כשצריך אותו. מבחוץ זה נראה כמו מזל. כשמסתכלים על כל הסיפור, מתברר שהוא הגיע אחרי שנה של טלפונים, מכתבים ותודה שנאמרה לאנשים בדרך. מה שנראה ב״אחוז האחד״ היה רק הרגע האחרון.