״לא מספיק,אז עוד ללמוד.״

האמונה שלה הייתה שהיא לא מספיק: לא מספיק חכמה, לא מספיק יודעת, לא מספיק מקצועית. וזה גרם לה כל פעם ״ללמוד וללמוד וללמוד עוד ועוד ועוד ועוד״.

מה השתנה

במסע היא עשתה ״פאוז״: הפסקה מלימודים. היא הרגישה שהיא צריכה להקל, ושהיא מספיק.

כשנשאלה בשיעור איפה היא כבר מנהיגה, פתאום ״נפלו לה מלא סימנים״: הורים של התלמידים שלה מתייעצים איתה וקשובים לעצות שלה. היא הרגישה מנהיגה, גם בבית.

היום

היא גם הייתה גאה שעשתה כל יום את הסרטון של המסע, גם כשלא תמיד הגיעה לסגירה בערב. והייתה שלמה עם זה: עשתה מה שיכלה, וזה מה שהתאים.

תוצאות וחוויות אישיות. אין בכך הבטחה לתוצאה זהה.

בקבלה מבחינים בין ״אור מקיף״, אור שנמצא סביבנו ועוד לא נכנס, לבין ״אור פנימי״, אור שנכנס לכלי ומשנה אותו. בקריאה שלנו, ידע שנצבר בלי שימוש נשאר אור מקיף: הוא שם, אבל לא נהיה שלכם.

עוד קורס לא תמיד מוסיף כלי. לפעמים הצעד הבא הוא לעצור ולראות כמה כבר נכנס: מה אתם כבר יודעים, ואיפה אנשים כבר סומכים עליכם.

בתעודה נוספת לפני השקה. בתחושה ש״עוד לא שם״ גם כשאנשים כבר שואלים אתכם. בחוסר שלמות עם יום שלא נסגר כמו שתכננתם.