״עבדתי כמו חמור,אבל בכיוון הלא נכון.״

היא הגיעה בטוחה שהאמונה הגדולה שתשבור היא על כסף. כסף הפריע לה לטפל באנשים שהיא כל כך רוצה לעזור להם, כי תמיד היה להם את ה״אין לנו כסף״.

מה השתנה

גם זה נשבר בדרך. אבל מה שהיה עמוק יותר, לדבריה, הוא שחרור שליטה: לצאת מהמקום של ״אני צריכה לעשות הכל ולסדר את הכל״. אם זו השליחות, שעוד אנשים יעזרו. היא לא צריכה לסחוב את הכל.

ועוד דבר, שמישהו קרוב שיקף לה: היא הייתה בטוחה שהיא עושה השתדלות מקסימלית. ובאמת עבדה קשה מאוד. אבל השקיעה הרבה באחד על אחד ובקבוצות קטנות מאוד, כשמה שהיא עושה צריך להגיע להרבה אנשים.

היום

היא מסיימת בתודה: גם על השחרור, וגם על השיקוף שהראה לה לאן לכוון את המאמץ.

תוצאות וחוויות אישיות. אין בכך הבטחה לתוצאה זהה.

״הוד״ בקבלה קשור לענווה ולשחרור: היכולת לא להחזיק הכל בכוח, ולתת לדברים לעבור גם דרך אחרים. בקריאה שלנו, שחרור השליטה כאן הוא לא ויתור על אחריות. הוא הכרה שהשליחות גדולה מאדם אחד.

וכשמשחררים את ה״לסחוב לבד״, אפשר לראות גם את הכיוון. הרבה פעמים העומס לא מגיע מכמה שעובדים, אלא מעבודה בצורה שלא יכולה לגדול.

בעסק שבו כל דבר עובר דרככם. בתחושה שאם תעצרו, הכל ייפול. בעבודה קשה שלא מזיזה את המספרים.